עוד מחשבה על אינטרסקציונליות ועבודה רגשית:

פחות מסלילים גברים לעשות עבודה רגשית. לנווט גבולות מורכבים – של עצמך ושל אחרים – זו וואחד עבודה רגשית, במיוחד כשהגבולות הנ"ל לא מובעים במפורש כי חיברתו את הא.נשים בקבוצה שלהביע גבולות במפורש עושה אותן א.נשים רעים.

לדוגמא:
אני רוצה לשוחח עם חברה על נושא שאני יודעת שיעניין אותה, ויכול להיות שיכיל טריגרים. כישורי עבודה רגשית כוללים לדעת שיעזור לי תסריט לניהול התקשורת מולה, כמו, "יש לי משהו לספר שיעניין אותך אבל אני דואגת שהוא יהיה טריגרי. רוצה לשמוע מה?" ויכולים לתת לה מנגנוני התמודדות כמו לדעת שמתחיל לה טריגר כשעוד אפשר לעצור אותו, ולהגיד לי לשנות נושא, ולהגיד לי את כל זה מראש.

יש לי חברה אחרת שאיתה אני לא יכולה לנהל שיחות כנ"ל, כי היא לא מרגישה בנוח להגיד לי לעצור או להחליף נושא שיחה, ואז אני משתמשת בכישורי עבודה רגשית כדי לזכור מה הטריגרים שלה, או לשים לב לנימת הקול שלה כדי לדעת מתי נושא שיחה מסויים אולי לא נעים לה ולשאול אותה אם היא רוצה שאמשיך.

\דוגמא

אז יש נטיה של נשים ולא-בינאריותים (ל"ב להלן) ליצור לעצמןם מרחבים בטוחים יותר, שבהםן לא מכניסים א.נשים שלא יכולים להתנהג בהתאם לחוקי הקבוצה, וחוקי הקבוצה יכולים להיות מאד מעורפלים, ברמת "נו אבל כולם יודעים שלא בסדר להגיד X!" ולמי שבא מבחוץ, זה יכול להיראות נורא שרירותי.

הרבה מאלו שלא מוכנסים לקבוצות הנ"ל הם גברים סיס. לפעמים כמדיניות גורפת, לפעמים דה-פאקטו כי גברים סיס פחות שומרים על החוקים האלו. וזה, אני רוצה לציין, נראה לי לגיטימי במאה אחוז. יש לא.נשים זכות להגדיר לעצמןם מרחב חברתי שטוב להםן בו ולשמור עליו ולבחור את מי להכניס או לא להכניס באילו קריטריונים שבא להםן.

ויש גברים עם טראומות, וגבולות מורכבים. ויכול לקרות מצב שבו אין להם את כישורי העבודה הרגשית כדי להיות במרחב כזה בלי לפגוע באחרותים: יכול לקרות מצב שבו הם לא יודעים איך לא לפגוע *בעצמם*, כי לבודד את הגורמים לכך יכול להיות פאקטור של עבודה רגשית.

וכאילו, באסה לגברים האלה.

אני רוצה לחזור ולהגיד שאני חושבת שאין לאנשים חובה להכניס מישהו שהם לא רוצים למרחב שלהם; ובמקביל, שקשה להיות בנאדם שאין לו יכולות לטפל בעצמו בצורות מסויימות, או שלא מסוגל להתקרב לאנשים שיכולים לעזור לו בלי לפגוע בהם.

אני בכל זאת מאמינה שיש פיתרון. יש הרבה מרחבים, והרבה אנשים. יש גם גברים שטובים בעבודה רגשית, ויש גם נשים ול"ב ששמחים ללמד. ונראה לי שלשים לב שהצורך קיים זו כבר התחלה טובה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s